1. "ניסיתי כבר פיזיותרפיה, כירופרקטיקה ודיקור בעבר ושום דבר לא החזיק. למה שזה יעבוד?"

​

רוב הטיפולים מתמקדים במקום שבו כואב – שמים מחט על השריר התפוס, עושים מסאז' מקומי או מניפולציה מהירה. הבעיה היא שהמקום שכואב הוא כמעט תמיד רק ה"קורבן", ולא הגורם לבעיה.

השיטה התלת-שלבית משלבת ניתוח תנועתי שמאפשר לראות איזה מפרק תקוע מאלץ את האזור הכואב לפצות עליו. ברגע שמטפלים בכל שרשרת התנועה ומחזירים לרקמה את יכולת ההחלמה – התוצאה יציבה ונשמרת לאורך זמן.

​

2. "למה אתם מצלמים אותי בווידאו? האם זה הכרחי?"

​

הבדיקה בווידאו אורכת פחות משתי דקות, והיא הכלי החשוב ביותר להבנת מקור הכאב. העין האנושית מתקשה לקלוט חוסר איזון של מילימטרים בזמן תנועה רגילה, אבל בהילוך איטי הכול מתבהר מיד – גם לנו וגם לך.

מעבר לכך, בסיום המפגש אנחנו בודקים שוב את אותה תנועה, כדי שתוכל לראות בעיניים את השינוי בטווח ובאיכות התנועה, בלי לנחש אם יש שיפור.

(כל התיעוד נשאר בדיסקרטיות מלאה בינך לבין המטפל בלבד).

​

3. "האם הטיפול כואב?"

​

המטרה של הטיפול היא להרגיע את מערכת העצבים, לא להילחם בה. הדיקור מתבצע במחטים דקיקות וסטריליות (לרוב מורגשת רק עקצוץ קל או תחושת כובד נעימה), ועבודת המגע נעשית בהקשבה מלאה לגוף שלך. אם יש נקודה רגישה במיוחד ברקמת השריר, אנחנו מווסתים את העוצמה כדי לעבוד בתוך טווח הנוחות שלך.

​

4. "תוך כמה טיפולים מרגישים שיפור?"

​

ברוב המקרים מורגשת הקלה ושינוי בטווח התנועה כבר במפגש הראשון (מה שנבדק ומוכח מול המצלמה בסיום הטיפול).

עם זאת, המטרה היא לא רק "פלסטר" לכמה ימים, אלא שינוי עמוק של דפוס התנועה. בבעיות כרוניות נדרשת בדרך כלל סדרה קצרה וממוקדת של כמה מפגשים בודדים, יחד עם תרגול ביתי פשוט של דקה ביום, כדי לקבע את התוצאה לצמיתות.

​

5. "האם הטיפול מתאים גם למי שלא עוסק בספורט?"

​

בהחלט. רוב המטופלים שמגיעים אלינו סובלים מעומסים של ישיבה ממושכת מול מחשב, נהיגה מרובה, מתח מצטבר או עומסים יומיומיים בבית. השיטה מותאמת אישית לרמת התפקוד של כל אדם – בין אם המטרה היא לחזור לרוץ חצי מרתון ובין אם היא פשוט לקום בבוקר בלי גב תפוס או לסובב את הראש בנוחות בנהיגה.

​

6. "מה אני צריך להביא או ללבוש למפגש הראשון?"

​

מומלץ להגיע בבגדים נוחים שמאפשרים תנועה חופשית (בגדי ספורט, מכנס קצר או טייץ וחולצה נוחה). אם יש ברשותך בדיקות הדמיה רלוונטיות (צילום רנטגן, MRI או אולטרסונוגרפיה), כדאי להביא אותן, אך האבחון העיקרי מתבסס על האופן שבו הגוף שלך זז ומתפקד בפועל כאן ועכשיו.